תֵּאוֹרְיוֹת פֶמִינִיסְטִיּוֹת / הדס גלעד

לוּס אִירִגַארֵי כָּתְבָה לְאִמָּהּ,

אִמָּא, רָצִיתִי לִהְיוֹת כְּמוֹ אַבָּא 

כִּי לְאַבָּא הָיוּ חַיִּים מִשֶּׁלּוֹ.

הִיא לֹא רָצְתָה לִינֹק חָלָב אִמָּהּ.

הִיא לֹא רָצְתָה לִלְעֹס בְּשַׂר אִמָּהּ.

מֻשָּׂג הָאֵם הַמְּזִינָה רָחַק מִמֶּנָּה 

כְּמוֹ שָׁט עַל אֳנִיָּה.

נֶאֱמַר בַּמְּקוֹרוֹת:

דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּאִשָּׁה

כְּדֶרֶךְ אֳנִיָּה בַּיָּם

כְּדֶרֶךְ נֶשֶׁר בַּשָּׁמַיִם

וּכַיּוֹצֵא בָּזֶה.

דֶּרֶךְ אֵם בְּבִתָּהּ

דֶּרֶךְ בַּת בְּאִמָּהּ

מִי אָמַר מִי יֵדַע.

אִמָּא שֶׁלִּי אָמְרָה לִי פַּעַם  

כְּשֶׁרָצִיתִי לְהַמְרִיא הַרְחֵק  

לִהְיוֹת לְיָם וּלְשָׁמַיִם שֶׁל אִישׁ-אֵי-שָׁם,

אַתְּ כְּמוֹ אֵיבָר מֵאֲבָרַי

תִּסְּעִי- כְּרִיתָה, כְּרִיתָה-

מוּל הַטֶּלֶוִיזְיָה בַּסָּלוֹן הִיא בָּכְתָה

צוֹפָה בְּסֶרֶט עַל בַּת שֶׁעָזְבָה אֶת בֵּיתָהּ

בִּשְׁבִיל הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁעוֹד קוֹרְאִים לוֹ אַהֲבָה.

נָסַעְתִּי. כְּמוֹ נֶשֶׁר נָשַׁרְתִּי מִמֶּנָּה בִּנְחִישׁוּת. 

נָסַעְתִּי כְּדֵי לְהִתְגַּעְגֵּעַ אֵלֶיהָ.

שַׁבְתִּי בְּלֵב שָׁבוּר.

הִיא אָמְרָה, זֶה יַעֲבֹר.

(עוֹד שָׁנִים יַעֲבֹר,

כְּאֵב לֵב יוּמַר בִּכְאֵב לֵב אַחֵר)

יֵשׁ הַרְבֵּה דָּגִים בַּיָּם  

אֲבָל אִמָּא- רַק אַחַת.

אִמָּא בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם

אִמָּא בַּעֲשְׂרוֹת הַיָּדַיִם

אִמָּא מִכָּל הַחַלּוֹנוֹת קוֹרֵאת בִּשְׁמִי

לְהָשִׁיבֵנִי הַבַּיְתָה.